עבודה בחו"ל | עבודות בחו"ל |

 

   אחרי שעברתי הרבה עבודות בארץ, חלקן בין הטובות חלקן קצת פחות, יום אחד החלטתי שנמאס, נמאס מהשגרה שנמצאת פה בארץ, פשוט ככה ביום בהיר אחד פתחתי את האינטרנט ודיפדפתי בין מודעות המחפשות עובדים לחו"ל. דיברתי עם מספר אנשים עד שהגעתי לאדם בשם מאור העובד בחברת השמה בשם פאנן ג'וב, משהו באינטואיציה הפנימית אמר לי כן ופשוט קבעתי איתו פגישה ליום למחרת. הגעתי למשרד ברמת גן עם החלטה ברורה שאני נוסעת לארץ חמה בארה"ב! לא היה ברור לי לאן פניי מועדות, נכנסתי ומאור דיבר איתי התרשם ממני ואני ממנו, ואמר לי בברור, את לקונספט! שאלתי אותו קונספט עובדת בארץ חמה? מאור אמר לי לא, אבל את לשם שייכת, משו בתוכי אמר לי לסמוך עליו, ידעתי שאני רוצה לעשות כסף והרבה, ושהטענה של מאור היתה נשמעת הגיונית " כריסמיס אמיתי מרגישים במדינות הקרות".

  יצאתי מהמשרד של פאנן ג'וב אחרי שסגרנו על קונספט, ועוד באותו שבוע ביום חמישי הייתי על המטוס בדרכי לשיקגו.

  אז הייתה טיסה קצת ארוכה, וכשהגעתי לשדה בשיקגו אספה אותי בחורה בשם מורן שלקחה אותי למגורים. היא סיפרה לי קצת על החבר'ה וכמה שהם מדהימים ושהיא נמצאת כמעט חצי שנה פה והדרך עוד ארוכה...

  הגענו למגורים, פרקתי את עצמי ממזוודות, נחתי קצת (יומיים חח) איזנתי את הג'ט לט, הכרתי את החבר'ה המדהימים שבאמת עד היום כולם חברים טובים, ויאלה לעגלה.

  אני יכולה להגיד לכם כל מה שלא ניסיתי רק לתאר זה לא היה דומה לכלום, הכנתי את עצמי עם רמת ציפיות נמוכה כי זו האמונה שלי בחיים שככה לא מתאכזבים. כמובן שזו הפעם הראשונה שלי על עגלות, הכל נראה חדש ואפילו קצת מפחיד, היתה לי תמיכה מלאה מהחברה שדאגה ללמד אותי הכל וכמובן לא לתת לי לוותר, כי כל בנאדם שמגיע לעגלה משפשף את הראש ואומר "איזה טעות", אני יכולה להגיד לכם הטעות הכי גדולה היא לא לעשות את החוויה הזאת שמלאה במלא מלא כסף!

   אחרי שבוע בערך התחלתי להבין את אופי העבודה שהיא מתאגרת בעצמה, היכולת למכור ולמכור כמה שיותר לאותו אדם, ולעשות את זה בכייף ובחיוך להכיר אנשים חדשים, את העם האמריקאי לצחוק איתם ועליהם, לשתות אותם! ולהעביר לחשבון הפרטי מלא מלא כסף, לקום בחיוך למול עם אנדרלין לתפוס את הגברת הבאה, וכמובן להנות מהכסף הזה.

   ואז מגיע הכריסמיס, כבר הכל לבן בחוצ משלג, מרגש רק לכתוב על זה, הקניונים הומים באדם החל מהשעה 8 בבוקר. אנשים בטירוף שלהם מחפשים רק מה לקנות ואתה מחכה רק לשתות אותם לנער אותם מהכיסים אחד אחד. ועובדים ועובדים ועובדים וזה לא נגמר ושבעויים קשים עוברים, אתה מתחיל להכיר את הגוף שלך ברמה שלא הכרת, הרדבול הופך לאינפוייזיה, אתה אוכל צוחק ישן על העגלה ועושה מ-ל-א כסף, כל דקה כזאת על העגלה שווה מלא מלא כסף, ויש מן תחושה כזאת, שרק אנשי עגלות יבינו, של פאקינג כריסמיס הכל בראבק. ובשבלב מסויים אתה אפילו מוותר ונשבר קצת כי קשה, אלו שבועיים נורא מאמצים, ויש תמיד מי שירים אותך ולא יתן לך לוותר, לא בנקודה הכי חשובה שמחכים לה כל השנה. ואז ביום בהיר אחד זה נגמר, והדבר היחידי שרץ בראש זה ,כמה כסף עוד יכולתי לעשות.." ולא משנה כמה עשית תמיד יש מקום לעוד ועוד ועוד...אז ממשיכים(: כריסמיס נגמר אבל אתה עדיין סיילסמן, אז ממשיכים ברוטינה הרבה יותר רגועה, בלי לחץ עם הרבה שעות שינה ומוכרים עוד ועוד ויוצאים עם החברה יותר, מבלים ונהנים ועובדים ובאמת עם חיוך.

   החבר'ה בעבודה כמובן הופכים להיות החברים הכי טובים שלך, אתה מכיר את כולם וכלם אותך במצבים הכי רגישים, החברה הופכת להיות מעין משפחה קטנה, יוצאים ביחד, מבלים, לא החסירו מאיתנו כלום, אם זה לימוזינות, מועדונים, מסעדות נשף בהילטון דאון-טאון שיקגו בשנה החדשה, מה שנותן לך את התחושה שלמרות שבאת רק לעבוד את נהנה ונהנה מאירועים של פעם בחיים עם אנשים לגמרי חדשים באווריה לגמרי שונה. ינואר הופכת להיות מעין ברכה, בערב חוזרים מהעבודה הולכים למסעדה או שותים או בכלל סתם מטיילים בין הדירות, כל אחד והסטייל שלו.

   אגב, שמעתי מלא סיפורים, הגיעו אלינו לחברה אנשים שאיבדו את דרכם בארהב ופשוט "התעללו" בהם, או לחילופין הם סתם לא עשו כסף, זה למה תמיד אהיה אסירת תודה קודם לפאנן ג'וב, החוויה הראשונה שלי בעגלות היא נכון להיום החוויה הכי טובה שיש לי  בזכותם קודם כל נפלתי לחברה מדהימה, רצינית, וקבלתי מהם מעין רשת ביטחון- אפ'חד לא יכול להרע לי כאשר אני באה דרכם, אומנם אני עובדת לא חוקית אבל פאנן ג'וב מעמידה סטנדרטים מאוד ברורים לבעלי החברות שהם עובדים איתם וזה נותן תחושה באמת טובה. מאור כל כמה זמן היה מדבר איתי במסנג'ר מברר שהכל בסדר למזלי מעולם לא היה לי משהו רע להגיד לו, הכל היה באמת מדהים. התודה השנייה שלי היא כמובן לקונספט- לא ראיתי חברות אחרות נכון, אבל בחברה הזאת היה משהו מיוחד, אם זה המנהלים, היחס, האכפתיות, הזמן והאיכות שהם השקיעו, התחושה שנתנו שלא הכל ירגיש עבודה, וכמובן ההזדמנות שהם נתנו לי לעשות כסף ומלא!

  בקיצור, דיגדג לכם את העין לנסוע, אל תחשבו יותר מידי, קחו צ'אנס מי יודע אולי כמוני זאת תהיה לכם החוויה הכי מדהימה עד כה, מה כבר יכול להיות?

זאת הגישה שלי בכל אופן, מסתבר שהגישה הזאת מילאה אותי ואת חשבון הבנק שלי.

 

נועה דוד

Noa_david1@hotmail.com

0505468563