סיפורי מיכאל 1
קיבלתי פה באתר במה לספר חלק מהסיפור של השנים פה בפנאן ג'וב. בעבודה הזאת של שליחת אנשים לעבודה בחו"ל הרבה פעמים מצאתי את עצמי מכיר אינטימית ונקשר עמוקות לאנשים אותם שלחת לעבודה לחו"ל. אני יכול בכיף לדבר גם בשם כל הצוות פה לדורותיו- נוצרו פה לא מעט קשרים עמוקים ואפילו סיפור אהבה מקסים שעד היום חי ובועט ( אוהבים אתכם ג'יל ופיסטוק) עם החבר'ה שעולים למטוס לעבודות בחול (ומשאירים אותנו כאן להתגעגע).
הרבה פעמים נפגשנו עם כל מיני סיפורים אנושיים ואנשים מדהימים שנפל בחלקנו הזכות לאמץ אותנו למשפחתנו, לתת להם הזדמנות לשפר את עתידם, אישיותם ולהעניק להם חוייה וחברות שישארו איתם כל החיים.
באופן אישי אני יכול להגיד שלא הייתי יכול לתת את השעות והאנרגיה הנדרשת כדי באמת לתת מקום עבודה טוב לכל האנשים שעוברים פה אם לא היייתי יודע שאני עושה משהו משמעותי וטוב בחיים של כל אחד מכם. הפידבקים האמיתיים באמת זה לא הכסף או ההצלחה אלא זה מכתבי התודה , שוקולדים שקיבלנו או החיבוקים יום לפני הטיסה או שבוע אחרי הנחיתה חזרה בארץ.
יותר מכל אלה אנחנו בפנאן ג'וב אוהבים לראות איך אתם גדלים שם בעבודה- מישהי שהיום היא ידידה טובה טובה שלי הכרנו כששלחתי אותה לעבודה בארה"ב . לפני שנתיים יאנה הייתה ילדה קטנה עם חוצפה גדולה שלא ממש יצאה את ביתה שבקריות לעולם הגדול (מקסימום תורכיה עם המשפחה. לפני הטיסה היינו מדברים ערב ערב בטלפון, כל הפחדים, כל הספקות, מה ללבוש? מה לקחת? איפה לטוס? למה לשם ולא לשם? מה יקרה אם אני לא אצליח? ואני בכלל לא יודעת אנגלית....
חחח, ברגע שהיא נחתה בניו יורק היא התקשרה אליי באמצע הלילה ואייתה לי את השלטים בשדה התעופה כי היא לא ידעה לקרוא ופחדה לשאול אנשים בשדה. עד כדי כך לא היה לה מושג מה קורה.
בתוך תקופת העבודה שמרנו גם על קשר קרוב. אנחנו בקשר עם כל מי ששלחנו לפחות בחודשים הראשונים- לוודא שהכל בסדר ואין בעיות, שהקליטה בעבודה טובה ושהמצב רוח והמוטיבציה תמיד בשמיים. למשל יום אחד, חודשיים שלושה אחרי שהתחילה לעבוד יאנה רבה עם המנהלת איזור שלה. המנהלת הייתה משבצת את עצמה במקומות הכי טובים לעבודה ויאנה הייתה נדפקת בסידור עבודה. אותה מנהלת גם הייתה חולקת את מיטתה עם בעל החברה כך שלא ממש היה לה עם מי לדבר. היום זה מצחיק אותי להזכר בלחץ של יאנו'ש ובכמה היה חשוב לה שאף אחד לא ידע שהיא מתלוננת שלא יחשבו שהיא בכיינית או משהו.. סך הכל הייתי צריך לעשות שיחת טלפון לבעל החברה באמתלה שמעניין אותי לדעת מה סידור העבודה שבוע הבא והבעיה נפתרה למחרת בלי שאף אחד ידע.
כיום,שנתיים אחרי, יאנה מתחילה לעבוד בחברה אחרת בה היא שותפה מלאה. היא מדברת אנגלית מעולה, מלאה בטחון עצמי, לבושה במיטב בגדי המעצבים בעולם ואני גאה מאוד לראות איך היא גדלה להיות אשת עסקים לכל דבר.
מתישהו היא תחזור לארץ, בחורה בת 24 עם חיסכון מכובד, חוכמת חיים, מוניטין של הצלחה, חוויות בלתי נשכחות מכל העולם והמון המון חברים שישארו איתה לכל החיים. היא עשתה את כל זה בעצמה ולה מגיעה הקרדיט בגלל שהיא התמידה ולא ויתרה אבל בכל זאת דבר מזה לא היה קורה ללא הרוח של פנאן ג'וב הנושבת בגבה.
לסיכום תודה שנתתם לי לשפוך קצת, ותודה לאלפי האנשים המקסימים שטסו איתנו מאז 2004- תודה שהאמנתם בנו ונתתם לנו הזדמנות להפוך את החיים שלכם לטובים יותר.
מיכאל 
